"אנחנו צריכים אמר האריס, שינוי" . כך נפתח שלושה גברים בבומל מאת ג'רום ק. ג'רום. הספר שיצא לאור באנגליה בשנת 1900 ומתאר את מסעם של המחבר ושני ידידיו ג'ורג' והאריס ברחבי גרמניה של סוף המאה ה-19. ג'רום מחברו של הספר האלמותי שלושה בסירה אחת (גם שם בכיכובם של ג'ורג' והאריס) מתאר בסרקזם ובהומור את מפגשם של שלושת הג'נטלמנים הבריטים עם העם הגרמני, שאותו מתאר ג'רום כצייתן, נכנע לכל שררה ואכזרי, כמו שאומר ג'ורג' בפתח הפרק האחרון של הספר: "כל אחד יכול למשול במדינה הזו, אני יכול למשול בה, אכתוב על דף נייר את כל דרישותיי מהנתינים, אדפיס עותקים רבים ככל האפשר, אשלח אותם לכל הערים והכפרים והכול ייעשה מעצמו".
את שלושה גברים בבומל (בומל היא מילה בגרמנית המתארת טיול לשם הנאה) קראתי לראשונה בתרגום הישן יותר (הספר נקרא בו שלושה בבומל; בתרגום גבריאל רוזן בהוצאת גמיר) בשנת 1988 בעודי שרוע על סירה באיי-גלאפאגוס באקוודור, אני זוכר את עצמי גואה מצחוק עד כמעט בכי, שלושה בבומל נתן לי את אחת מחוויות הקריאה המזככות ביותר שהיו לי. השילוב של החופש האינסופי של הטיול בדרום-אמריקה ביחד עם הספר הרב-רבדי הזה, לכאורה ספר הומוריסטי קליל, על הסירה אל מול המים הצלולים של הגלאפאגוס העניק לי חוויה חד פעמית.
שלושה גברים בריטים, שני זוגות אופניים והגרמנים, הגרמנים שעליהם כותב ג'רום: "אינדיבידואליזם אינו מעורר עניין בגרמני, הוא מוכן-דורש-לקבל שליטה ובקרה בכל תחום" תכונה שגורמת לחברים מאנגליה רתיעה, בכלל רתיעה היא מילת המפתח בספר, ג'רום וחבריו נרתעים מהגרמנים (וכל זאת עוד לפני שהגרמנים והאנגלים נלחמו אלו באלו) ועסוקים בהשוואות בין גרמניה ואנגליה, למשל היחס אצל שני העמים לנציגי החוק "השוטר הוא דת עבור הגרמני…באנגליה אנו מחשיבים את הגברים בכחול כהכרח בלתי מזיק, לעיני האזרח הממוצע אין השוטר אלא תמרור דרכים…בגרמניה סוגדים לו כאל בזעיר אנפין ואוהבים אותו כמלאך…תקוותם של כל ילד וילדה גרמנים להשביע את רצון המשטרה…האזרח הגרמני הוא חייל והשוטר הוא הקצין שלו" במשפט הזה מתמצא ההבדל והפער בין הגרמנים לאנגלים בפער הזה נטענת הקומדיה של ג'רום, אבל מתחת לאווירה הקומית רוחשת האימה, האימה מפני מה שיכולה הצייתנות הגרמנית לחולל (וזה 15 שנים לפני מלחמת העולם הראשונה). זהו ספר מדוייק מאוד, חד כתער וכמובן מצחיק מאוד.
ראשיתו של הספר בצורך בשינוי ראשיתה של הנסיעה שלי לדרום-אמריקה בצורך בשינוי, כשהשתחררתי מהצבא היתה תהום פרושה מולי (עליה, אולי, בפוסטים הבאים) השינוי היה צורך קיומי, המסע לדרום-אמריקה (מסע ולא טיול) היה צורך קיומי, במסע הזה ליווה אותי "שלושה בבומל" כשקראתי בו עכשיו מחדש עפתי 28 שנים אחורה בחזרה לגלאפאגוס, לחופש ולשיחרור, חופש אינסופי שבו הייתי בתודעה אחרת, תודעה שחמקה מאז ממני ואני מחפש לגעת בה מחדש…אולי דרך הכתיבה כאן.
שלושה גברים בבומל. ג'רום ק. ג'רום. הוצאת קמין. תרגום יונתן בר
מרגש כתבת, בעלי. מקווה שהתודעה ועוד תחושות ומחשבות יתעוררו עם כתיבת הבלוג הזה…
אהבתיאהבתי
איזה יופי!! קראתי ונהניתי כי אתה כותב מעניין וחכם!!!
תמשיך לכתוב ואני אמשיך לקרוא!
אהבתיאהבתי
איזה יופי עידן. חיבוקים
אהבתיאהבתי
כל הכבוד על היזמה. כתיבה יפה ומעניינת. 🙂
אהבתיאהבתי