אלגיה לעת פרידה

"יערות עלו באש אבל הם קלעו ידים על צאוור כמו זרי ורדים

אנשים נסו למקלטים – הוא אמר כי לרעיתו שער בו אפשר להסתתר

מכסים בשמיכה אחת לחשו מילים חסרות בושה מזמור הנאהבים

כשהיה רע מאוד קפצו אל העינים שמנגד וסגרו אותן חזק

כל כך חזק שלא הרגישו באש אשר הגיעה עד הריסים

עד הסוף אמיצים, עד הסוף נאמנים, עד הסוף דומים, כמו שתי טיפות שנעצרו בקצה הפנים"

שתי טיפות. מאת זביגנייב הרברט. מתוך אלגיה לעת פרידה. תרגום דוד ויינפלד.

אני אוהב לחטט במדפי ספרים. אמי היתה ספרנית ויותר מכל אהבתי לנבור במסדרונות האפלולים של אחורי הספריה, שם רחוקים כמעט מכל עין שוזפת על מדפי ברזל אפורים הסתתרו האוצרות הכמוסים של הספריה, אותם ספרים שאין להם כמעט דורש, בעטיפות פשוטות בצבע אחד, כל אותם ספרים שאין בעטיפות האחוריות שלהם כל הבטחה מרעישה. ריח עיפוש קל היה באוויר כשהייתי יורד על ברכי ומחטט במדפים התחתונים בספרים שכרטיסי ההשאלה שלהם ריקים מחפש מציאות, בין התגליות שמצאתי היו ספרי שירה. ספרי שירה שאימא שלי היתה רוכשת לספריה ואיש לא היה קורא. לקח לי זמן עד שהתחלתי לקרוא שירה. לקח לי עוד יותר זמן להודות שאני אוהב שירה, ששירה עושה לי משהו שאני לא יכול להסביר, מין רעד, הצטמררות בעור, התכווצות בבטן. שנים רבות היתה אהבת השירה סוד ששמרתי ביני לבין עצמי כאילו לקיבוצניק מחוספס, לוחם בגולני לא ראוי לקרוא שירה. בשיטוטי בארצות הסוד של השירה גיליתי פנינים מבהיקות. אחת מהן היתה השירה הפולנית, פנינה גדולה ומבהיקה רבת שכבות וצבעים. משוררים רבים וגדולים הצמיחה פולין הידועים שבהם צ'סלב מילוש וויסלבה שימבורסקה זוכי פרס נובל לספרות אבל לא רק הם, עוד רבים וטובים תרמו לשירה הפולנית של המחצית השניה של המאה ה-20 והאהוב עלי ביותר הוא זביגנייב הרברט (1924-1998) שעליו כותב דוד ויינפלד מתרגמו לעברית: "שירתו מתבוננת בקונפליקטים המוסריים והפוליטיים של ההווה דרך מורשת התרבות של הדורות" הרברט הוא משורר בעל אספקלריה רחבה ומבט מפוכח על הנושאים הגדולים שעליהם הוא כותב כמו ניכורו של האדם במערכת הטבע, מהותה וייעודה של האמנות, הסבל, היחס אל המולדת. הרברט מעצב את שירתו בסגנון תמציתי ומאופק שיש בה כדבריו של ויינפלד "גם פתוס כבוש והטעמה של הטראגי בגורל האנושי" אלו גם הסיבות שאני אוהב כל כך את הרברט האיפוק אל מול הטרגיות, התבוננות בפרטים שבולטת במיוחד במחזור השירים "מר קוגיטו" אל מול רוחב היריעה ההיסטורי והתרבותי. העדינות והדיקנות של הרברט בולטות במיוחד בשיר הבא:

"אם אתה יוצא למסע יהא המסע ארוך

לכאורה נדודים בלי מטרה תעיה באפלה

שלא רק בעיניך תדע את חיספוס האדמה גם במגעך

ובעור בשרך כולו תתמודד עם העולם"

מסע חלק 1. מתוך אלגיה לעת פרידה. תרגום דוד ויינפלד.

הספרים של הרברט שתורגמו לעברית:

  • מר קוגיטו ושירים אחרים, תרגם מפולנית דוד וינפלד, ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984.
  • דו"ח מעיר נצורה, תרגם מפולנית דוד וינפלד, ספריית הפועלים, 1990.
  • האפוקריפים ההולנדיים, תרגם מפולנית דוד וינפלד, עם עובד, 1997.
  • אלגיה לעת פרידה, תרגם מפולנית דוד וינפלד, הקיבוץ המאוחד, 1998.
  • ברברי בגן, תרגמו מפולנית מרתה ויורק סטנקביץ', כרמל, 2004.
  • אפילוג של סערה, תרגם מפולנית דוד וינפלד, קשב לשירה, 2005.
  • טבע דומם עם רסן – קובץ מסות על האמנות ההולנדית , תרגם מפולנית דוד וינפלד, כרמל, 2008.
  • שירים, תרגם מפולנית דוד וינפלד, כרמל, 2012.

למי שרוצה להכיר עוד את השירה הפולנית אני ממליץ על הספר: "אחרי מהפכות רבות-מבחר מהשירה הפולנית שאחרי 1945" בהוצאת כרמל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s