מדורה ומים זורמים

"בעודנו מחוים דעה
נהפך לילה זה לתמול…" נתן אלתרמן שיר סיום

  • "המאמץ כשלעצמו להגיע למרום יש בו די כדי למלא לבו של אדם. צריך לחשוב על סיזיפוס כמאושר." אלבר קאמי-המיתוס של סזיפוס

לפני שבועיים ארזתי אוהל, שק שינה וערכת קפה ויצאתי, לראשונה מי זה עשרים ושמונה שנה ללילה לבד מחוץ לחיק משפחתי. ישבתי לי שעות ארוכות לבדי על גדות החצבני בפינה מוסתרת ועם ערב עלייתי לחירבת חממה, שבעליה להר מירון, הקמתי אוהל, הדלקתי מדורה וחוויתי את הלבד. המסע הקצר הזה שעשיתי הוא חלק ממסע ארוך שאני חווה בשנתיים האחרונות, המסע להחלמה מהטראומה. למרות שרישמית אני עדיין לא מוכר על ידי משרד הבטחון (וההתנהלות מולם היא סוג של מאבק) אני חוויתי טראומה בשירותי הצבאי (אני עדיין לא בשל להכנס לפרטים) שבעקבותיה (כפי הנראה) פיתחתי התמכרות לאלכוהול, התמכרות שממנה אני בשלבי החלמה מתקדמים. למרות שקיימת השקפה שלא ניתן להחלים מתסמונת פוסט-טראומטית אני מרגיש שאני יכול. באמצעות מסע פנימי שאני עובר בזמן האחרון אני מרגיש שעליתי שלב בדרך להחלמה. ברור לי שהטראומה תוסיף להיות חלק ממני לכל חיי ושהצלקות יוותרו לתמיד ולעיתים הן יצרבו ויכאיבו, אני מרגיש שיש בי כוחות להתגבר, בעזרתם של משפחתי הנפלאה וקבוצת התמיכה שאני חבר בה. חווית הלבד היתה מזככת מאוד, בעזרת שקט, מים זורמים, אש , עט ומחברת גיליתי את האפשרות לגעת במקומות העמוקים בתוכי, לחטט בפצע, ללטף אותו ולהרגיע. להיות לבד זוהי מצד אחד הרגשה קצת מפחידה או מין הצד השני תחושה של היטהרות, מין נקיון של הנשמה שעזר לי לחזור לחוויות היומיום רגוע יותר, מפוקס יותר ובעיקר עם תחושת חיות גדולה יותר. בשבילי טבילה במים הקפואים של החצבני, צפיה ארוכה באש המאכלת, כתיבה ללא חשיבה אלא מתוך אינסטינקט, היו נקודות של אור, בחשכת הפוסט-טראומה שבה אני שרוי החלה התבהרות. מאז שחזרתי, אני ישן טוב יותר, לא היו לי כמעט סיוטים והתקפי הפלשבאק לא חזרו, אני יודע שיש לפני עוד דרך ארוכה ועבודה לא קלה אבל באופק כבר נראים קווי המתאר של שחר ההחלמה. גיליתי להפתעתי שיש בעולם תקווה ושאני יכול להרגיש אותה בגופי. זו לא התגלות או כוחות נסתרים, זהו לא משהו חיצוני או אלוהי, זהו לא טקס או ריטואל, זהו רוגע שנמצא בגופי, בשרירי ובעצמותיי. זהו מאבק סזיפי ואבסורדי אבל פירושו של המאבק הזה הוא לחיות את החיים ולא למות בעודי חי. המאבק מביא איתו רוגע, את ההשלמה וההשלמה עם מי שאני מובילה (כך אני מרגיש) להחלמה.

לילה טוב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s